החלטה בתיק ת"א 2148-12-12

החלטה בשתי בקשות - האחת, בקשת חלק מהנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל אי-קיום תקנות סדר הדין; השנייה - בקשת התובע לתיקון כתב התביעה. לאחר עיון בבקשות ובכתב התביעה, ולאחר שהזהרתי עצמי בהתאם להלכה המורה צמצום בבקשות סילוק על-הסף, מצאתי כי במקרה זה, באורח חריג, נוסח כתב התביעה וההפרה השיטתית של הוראות סדר הדין אינם מאפשרים דיון ענייני בתיק ומחייבים מחיקת את התביעה על הסף.

התביעה והבקשות

1.    ככל שניתן להבין מכתב התביעה ומבקשותיו של התובע, עניינה של תביעתו באשפוז כפוי שאושפז, כנראה לבקשת אביו, לטענתו שלא כדין. התובע קיבל נכות בשיעור 100% מן המוסד לביטוח לאומי (לטענתו בלי הצדקה).

2.    התובע מייצג את עצמו, ופועל יוצא הוא שכתבי טענותיו ובקשותיו אינם מנוסחים בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ( התקנות) - לא מבחינה מהותית ולא מבחינה צורנית.  התובע מגיש בקשות ומסמכים רבים לבית-המשפט, חלקם להוספת עילות וסעדים, בתדירות גבוהה, בניגוד לתקנות, ופעמים רבות מוגשים המסמכים ללא כל בקשה. התובע אף אינו ממלא את חובותיו על פי התקנות, ואינו מקיים צווים לגילוי מסמכים ושאלונים.

3.    על רקע כל אלו הוגשו בקשות לסילוק תביעתו של התובע על הסף. 

4.    ב-19/5/13 התקיים דיון בנוכחות הצדדים. בסיום הדיון, בהחלטה מפורטת, פורטו הליקויים בהתנהלות התובע וניתנה לו הזדמנות לתקנם, וכאמור שם: " בהתאם לדין ניתן כבר עתה למחוק את התביעה, אולם אתן לתובע הזדמנות אחרונה להגיש בקשה מסודרת, בהתאם לדין, לתיקון כתב התביעה,   אליה יצורף עותק ברור, קריא, שמבהיר מהן העובדות הרלבנטיות ומהן עילות התביעה והסעדים כנדרש, וזאת בתוך 30 יום מהיום. כמו כן, ניתנת לתובע הזדמנות למלא אחר דרישות הנתבעים להליכים מקדמים בתוך 30 יום ולאחר מועד זה תחול הסנקציה שבתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי". כמו כן הומלץ לתובע לשקול היוועצות בעורך דין.

5.    בפועל לא קוים התובע את הנדרש בהחלטה. הוגשו אמנם בקשה לתיקון ומסמכים רבים נוספים, אולם ניסוחם ואופן עריכתם אינו מאפשר לזהות את הטענות המבססות את עילת התביעה כנגד כל נתבע או את הסעד המבוקש. כאמור לעיל, בפועל הוגשו מספר בקשות לתיקון כתב התביעה ולהוספת עילות וסעדים, וחרף החלטות בית המשפט, לא רוכזו העילות והסעדים במסמך אחד.

ליקויים המצדיקים מחיקת התביעה על הסף

6.    העובדות ועילת התביעה: כתב התביעה ובקשות התיקון שהוגשו כוללים מלל רב ואינם מקיימים את הוראות התקנות בכל הנוגע לניסוח העובדות ועילת תביעה. התובע פרט עובדות רבות ולא רק עובדות מהותיות, כנדרש ב תקנות 9 ו-71, כאשר ניסוח הדברים אינו מאפשר להפריד את הבר מן התבן ולהבין מהן העובדות המהותיות המגבשות את עילות התביעה ומהן עילות התביעה כנגד כל אחד מהנתבעים. התובע הגיש, כאמור, בקשות רבות להוספת עילות תביעה וסעדים, כולן בניגוד לדין ולהוראות תקנה 92, וככל שניתן להבינן (ונוכח ניסוחן הדבר אינו פשוט) נראה כי הוא מבקש להוסיף עילות תביעה שונות של פגיעה בתדמיתו ובשמו הטוב ועוד. פיזור עילות התביעה, ניסוח העובדות, העדר צמצום לעובדות מהותיות והקושי בזיהוי עילות התביעה, הם בעלי השלכה מהותית על יכולת ניהול התיק, שכן הם מקשים על זיהוי עילות התביעה והמחלוקות ופוגעים ביכולת הנתבעים להתגונן.

7.    הסעד: הסעד המבוקש אינו ברור ואינו מפורט בכתב התביעה כנדרש ב תקנה 14. אכן נרשמו סכומי נזק שונים אולם לא הוסבר שיעורו ושיוכו לכל נתבע בנפרד. למעשה בקשותיו הרבות של המבקש, שחלקן הוא, כאמור, להוספת עילות תביעה וסעדים, מלמדות כי התובענה וכמוה בקשת התיקון העיקרית, אינה כוללת את מלוא הסעד כנדרש ב תקנה 44.

8.    אי צירוף חוות דעת: לא צורפה חוות דעת רפואית כנדרש ב תקנה 127 ולא הוגשה בקשה לפטור מהגשת חוות דעת (אף שהתובע מזכיר זאת בחלק מבקשותיו). התובע מבקש להתבסס על מסמך רפואי שניתן במהלך טיפולו, ברם אין מדובר בחוות דעת כהגדרתה בחוק ובתקנות. כידוע, החובה לצרף חוות דעת רפואית " היא בעלת משמעות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, שאז תלויות הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק בחוות-דעת כזו" (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898 [2001]) ולפיכך " נחשבת חוות הדעת האמורה למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין נ' אייזנבך [2012]). אכן, במקרים מסוימים ניתן להוכיח טענת רשלנות רפואית גם ללא חוות דעת מומחה (רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה [2012], אולם במקרה הנוכחי חסרונה של חוות דעת מוסיף על הקושי בזיהוי עילות התביעה וביכולתם של הנתבעים להתגונן, ומחזק את הצורך במחיקת התביעה במתכונתה הנוכחית (השוו: בש"א לבש"א (מחוזי ימ') 1765/08 שירותי בריאות כללית נ' אור [2008]; ת"א 5362-03-12 כרישאת נ' בית חולים סורוקה [2012]).

9.    אי קיום הליכים מקדמיים: התובע אינו מקיים צווים שיפוטיים על השלמת הליכים מקדמיים.  בהחלטה מ-19/5/13 הובהר לתובע שאם לא יקיים את ההליכים המקדמיים תמחק תביעתו, ובעקבותיה נתן מענה חלקי לשאלון שנשלח לו. עם זאת עיון בתשובותיו שניתנו בכתב יד על גבי השאלון מגלה כי ניתן מענה חלקי ביותר שלא בתצהיר ושלא כדין. כמו כן לא קויים צו לגילוי מסמכים. בנסיבות אלו, ולאחר שניתנה לתובע אפשרות ושהות למלא אחר הצווים, אין מנוס מלהורות על מחיקת כתב התביעה גם מהטעם הזה, בהתאם להוראת תקנה 122 לתקנות.

10.              פגמים נוספים בהתנהלות דיונית: התובע לא מסר לנתבעים טופס ויתור על סודיות רפואית והתנה מסירת הטופס בתנאים. לאחר החלטת בית-המשפט ניתן וס"ר, אולם הוא מולא באופן חלקי ולא ברור, שאינו בר שימוש. זאת ועוד, כפי שצויין התובע מגיש מסמכים ובקשות רבים לבית-המשפט. חלק מן המסמכים אינם מלווים בבקשה כלשהי. כל הבקשות והמסמכים אינם נתמכים בתצהיר כנדרש בתקנות. חסרונו של תצהיר שכזה הוא בעל משמעות מיוחדת נוכח העובדה שרבות מן הבקשות הן להוספת סעדים או עילות תביעה (ראו תקנה 92 ו תקנה 241). במספר החלטות הובהר לתובע כי עליו להגיש בקשות בהתאם לדין ולרכז בקשותיו לתיקון כתב התביעה לבקשה אחת, שתוגש בהתאם לדין, אולם התובע נמנע מלעשות זאת.

סוף דבר

11.     על בית-המשפט לנקוט משנה זהירות בטרם יורה על סילוק תביעה על הסף, בוודאי כשבקשת הסילוק נובעת מהפרת הוראות דיוניות. יש לאפשר לתובע ככל הניתן לתקן את הפגמים, בעיקר מקום בו מדובר בבעל דין שאינו מיוצג. עם זאת, מטרת התקנות ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לבית-המשפט ולצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ויש שהפרה שיטתית ורחבת היקף של התקנות אינה ניתנת לתיקון ואינה מאפשרת את הדיון המהותי בתיק. המקרה הנוכחי הוא אחד ממקרים חריגים אלה.

12.    כפי שפורט למעלה, בכתב התביעה ובהתנהלות התובע נפלו שורה ארוכה של ליקויים דיוניים שהצטברותם מונעת אפשרות לדון דיון מהותי בעניינו, ולפיכך אין מנוס ממחיקת התביעה. לתובע ניתנו אפשרויות רבות לתיקון הליקויים, הן בניסוח התביעה והן בהתנהלותו הדיונית. בפועל התובע לא ניצל הזדמנויות אלו והמשיך לנהוג בדרכו, תוך זלזול בהוראות הדין ובהחלטות בית-המשפט. בנסיבות אלו אין עוד טעם במתן אפשרות נוספת לתיקון הליקויים ויש למחוק את התביעה.

13.    התובע יהא רשאי כמובן להגיש תביעה חדשה, בהתאם לדין.

14.    התביעה נמחקת. התובע ישלם לנתבעים 1 ו-5 הוצאות בסך 2,000 ש"ח, כל אחד.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ג, 13 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: